"מה טבעי אינו מכוער", אבל האם ניתן לייחס את הביטוי הזה להזעה? כנראה שלא. ריח לא נעים ותחושות שקשה להיקרא נעים. מוצרים נגד זיעה שמציעה תעשיית היופי המודרנית יכולים להציל אותנו מהבעיות הללו. עם זאת, איך לעשות את הבחירה הנכונה, כי המגוון של מוצרים כאלה הוא עצום מאוד? במאמר זה, נדבר על מהן תרופות זיעה, וכן נדון ביתרונות ובחסרונות שלהן.
דיאודורנט: פשוט ובטוח
בחירת מוצר מסוים שיכול להיפטר מהבעיה ה"ריחנית", לרוב אנו שמים לב ליעילותו, תוך התעלמות מההיבט הבטיחותי. הרי כימיקלים המכילים מוצרי זיעה לא תמיד משפיעים לטובה על העור. השיטה הכי לא מזיקה היא השימוש בדאודורנט. זה חוסם ריח רעהזיעה ממשיכה
בלטו. הרכב הדאודורנט כולל מעכבים וחומרים אנטיבקטריאליים הנלחמים ב"ארומה" הטבעית. לפעמים ניתן להוסיף בשמים למוצרים כאלה כדי להפריע לריח הגוף.
יתרונות הדאודורנט: קלות שימוש, בטוחה יחסית לעור.
חסרונות: הגנה מפני ריח ניתנת לפרק זמן קצר, מוצרים המכילים אלכוהול מייבשים מאוד לעור.
אנטיפרספירנט: יעיל
אנטיפרספירנטים המהדקים נקבוביות ומפחיתים נוזלים תוך חסימת ריח נקראים אנטי-פרספירנטים. בניגוד לדעה הרווחת, השימוש היומיומי בהם הוא מאוד לא רצוי. עדיף להשתמש באנטי-פרספירנטים לאירועים חשובים או למצבים הדורשים רמת הגנה גבוהה כמו ראיון, מבחן, חתונה וכדומה. במקביל, להשפעה מירבית, מומלץ למרוח את התכשיר נגד זיעה זה לאחר המקלחת, ולהקפיד להסירו בערב
שאריותיו. אנטי-פרספירנטים מכילים אבץ או כלורידי אלומיניום. אם התוכן שלהם במוצר עולה על 25%, הסוכן יכול להיחשב חזק. ניתן להשתמש בנוגדי זיעה המכילים 30-40% מהחומרים הללו לא יותר מפעם בשבוע ורק על עור הרגליים.
יתרונות: הגנה מרבית לאורך זמן.
פגמים: לא מתאים ליוםשימוש, לא מומלץ לעור רגיש.
תיקון הזעה
לאנשים שרוצים לשכוח מהי זיעה עד חצי שנה, מתאים הליך שמתבצע במוסדות רפואיים. המהות שלה טמונה בהקדמה לאזור הבעייתי, במקרה זה, לאזור בית השחי, תרופה מיוחדת שיכולה לחסום לחלוטין הזעה. הפתרון יעיל, אך מיותר, שכן בהחלט ניתן להסתדר באמצעים הנ ל.
סיכום
אז הבנו את ההבדל בין אנטי-פרספירנטים לדאודורנטים וכיצד הכי נכון להשתמש בהם. נותר רק לבחור את האופציה המתאימה לכם מבחינת המחיר והריח. כרגע, המותגים הפופולריים ביותר הם: "רקסונה", "פא", "נייבה" וכן הלאה. אתה יכול לבחור רק את תרופת הזיעה הטובה ביותר עבור עצמך.